פסק-דין בתיק עמ"נ 26086-05-11

ההליך

1.         מדובר בערעור מנהלי על החלטת ועדת הערר היטל ביוב מחוז דרום, בראשות השופט י. פרסקי בתיק ו"ע 1120/01 (מאוחד עם עררים אחרים), מיום 22.2.11, ועל החלטת ביניים באותו הליך מיום 26.9.06;  בהם נדחה הערר של העוררים ונדחתה בקשת לתקן את הודעת הערר.

            המערערים ביקשו בועדת הערר לבטל את דרישת המועצה האזורית - המשיבה, לתשלום היטל ביוב, או להפחית את סכומי החיוב, ובקשתם נדחתה בנימוק שלא עמדו בנטל השכנוע לכך.

2.         לטענת המערערים:

א.         המערערים הינם תושבי הישוב מעגלים בתחום השיפוט של המשיבה, וכל אחד מהם מייצג, גל התיישבות אחר בישוב.

חוק העזר לפיו הוטלו היטלי הביוב עליהם במהלך שנת 1999 נחקק ב-12/96, בעוד שהעבודות בשטח בוצעו ברובן או במחציתן לפני חקיקת חוק העזר.

המשיבה לא הציגה בפני המערערים תחשיב ממצה ומסודר, נכון ליום הגשת הערעור, ולא ניתן לקבוע מהמסמכים שנמסרו להם את סכומי ההשקעה של המשיבה בביצוע עבודות הביוב.

המערערים הציגו בפני ועדת הערר מסמכים המעידים על התחייבות המשיבה בפני מתיישבים ראשונים במעגלים כי יהיו פטורים מכל חיים ההתקשרות של המתיישבים המאוחרים, פיהם התחייבו הגורמים המפתחים להקים את מערכת הביוב המרכזית, שעלותה גולמה בתמורה ששילמו להם המתיישבים.

גזבר המועצה, חנן וקסלר, שהעיד מטעם המשיבה הצביע על מסמך שנספח לתצהירו, אך הסכים שלא היה קשר בין התחשיבים של מר צמח ישי, הפרוייקטור של עבודות הביוב לבין התעריף שאושר בחוק העזר.

עם חילופים בייצוג העוררים בועדת הערר, הגישו המערערים בקשה לתיקון הודעת הערר, בה ביקשו להוסיף לטענותיהם ולהוסיף מסמכים שהוגשו באותו שלב, ובתאריך 26.9.06 בדיון מקדמי בהרכב חסר של הועדה, דחה ראש הועדה דאז, השופט י. רוזין את הבקשה.

במהלך הגשת העדויות בוועדה, נטענו הטענות הנוספות והוגשו המסמכים הנוספים שצורפו לתצהירי המערערים, ובפועל נחקרו העדים על כל טענותיהם.

            ב.         נתגלו טעויות בפסק הדין של ועדת הערר כלהלן:

                        1)         טעתה הועדה בכך שקיבלה את טענת המשיבה בדבר הרחבת חזית.

                        2)         גזבר המועצה, חנן קסלר, הסביר בעדותו כי התחשיב נעשה לכלל המועצה

ולא לכל תושב בנפרד, כאשר חלק מהישובים ביצעו חלקים מהעבודות בעצמם. (עמ' 5).

לעובדה זאת לא היה ביטוי בחוק העזר, בעוד שהתחשיב היה גלובלי.

הועדה לא התייחסה לטענה זאת כפי שהייתה צריכה לעשות (רע"א 2425/99, עיריית רעננה נ' י.ח. ייזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4) 481, 494 - 498).        

                                    ועדת הערר טעתה בכך שראתה בטענה זאת הרחבת חזית.

            ועדת הערר התירה את הגשת התצהירים והמסמכים שהתייחסו לטענה